פסק-דין בתיק ת"א 12405-11-10

מבוא

1.         במוקד הדיון נשוא פסק דין זה, ניצבות השאלות שבמחלוקת האם הפרו הנתבעים הסכם למתן שירותי דיילות כפי שנכרת בין הצדדים, מהי אומדנת הנזק הראויה בגין התנהלותם והאם זכאי הנתבע והתובע שכנגד ליתרת תמורה כמוסכם בין הצדדים.

2.         לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, מראיותיהם, על אותות האמת שנגלו במהלך הדיון וממכלול נסיבות העניין - שוכנעתי כי הנתבעים הפרו את המוסכם בין הצדדים בהפרות ספורות, שאינן יסודיות, שאומדנת הנזק בגינן מצויה בגדר סכום הנזק הישיר נשוא התובענה שכנגד. תוצאת הדברים הנה פסיקת פיצוי לתובע בשיעור שכזה ואלו נימוקיי.

רקע ותמצית טענות הצדדים

3.         התובע הנו בעלי עסק למתן שירותי הוראה פרטית בשם - "לייטנר הוראה פרטית משלימה" (להלן: " עסקו של התובע"). על שם הנתבע 1 רשום בעת הרלוונטית לכתב התביעה עסק למתן שירותי דיילות לאירועים וכנסים בשם HD דיילות לאירועים וקידום מכירות, אותו מפעילות בנותיו - הנתבעות 2 ו - 3 (להלן: " עסקם של הנתבעים").

4.         התובע הגיש תביעה כספית כנגד הנתבעים, בעתירה לפיצוי בגין אובדן הכנסות בסכום של 1,000,000 ש"ח ואילו הנתבע 1 הגיש תביעה שכנגד, בעתירה לחיוב התובע ביתרת תמורת המוסכם בין הצדדים בתוספת לחוב פיגורים, בסכום כולל של 15,712 ש"ח. התובענות ההדדיות קשורות בהסכם שיווק מיום 18.8.10, על פיו התחייבו הנתבעים לחלוקת כרטיסי ביקור הנושאים את פרטי עסקו של התובע באמצעות דיילות מטעמם, במהלך אספות הורים המתקיימות בבתי ספר שונים (להלן: " ההסכם" ו- " אספות"בהתאמה).

להסכם צורפה הזמנת עבודה, בה נקבע כי עבודת הנתבעים תחל ביום 5.9.10 וכן הוסדרו עניינים הקשורים בימי ושעות הפעילות, מספר הדיילות, עלות שעות עבודתן והיקף התמורה (ר' נספח ב' לתצהיר התובע).

5.         התובע טוען כי פנה אל הנתבעים במטרה להרחיב את מערך השיווק של עסקו, באמצעות הקמת חטיבת שיווק חיצונית הכוללת מערך מוגבר של דיילים. מודגש כי ההסכם נכרת על בסיס מצגיהם של הנתבעים, משמע הם גורם עסקי מהימן, מומחה במתן שירותי דיילות לצורכי שיווק ובעל ניסיון קודם בניהול פרויקטים בהיקפים ניכרים. לגרסת התובע, בסמוך לתחילת עבודתם המשותפת של הצדדים, הסתבר לו ולסמנכ"ל השיווק  בעסקו - מר גרשון קליינברג (להלן: " קליינברג"), כי הנתבעים הטעו אותו, הציגו לפניו מצג שווא והתרשלו בקיום מחויבויותיהם על פי ההסכם.

6.         עוד מודגש כי ביסוד ההתקשרות בין הצדדים, עמדו סוגיות בדמות פיקוח על קיומו של ההסכם מצד הנתבעים ובכלל זה, התייחסות לנוכחות דיילות באספות והדרכתן. אליבא דתובע, הנתבעים הפרו את התחייבותם לבצע פיקוח מלא, גילו חוסר מקצועיות ביכולתם לנהל את מהלכי האספות, התנהגו בדרך בלתי סבירה ולא באופן המצופה מגורם עסקי המתמחה בניהול ומתן שירותי דיילות.

לאחר שנוכח התובע בהיענות דלה של לקוחות למהלך השיווק בו נקט מכוח ההסכם, התגלה לו, לטענתו, כי דיילות כלל לא הגיעו למקומות האספות כמחויב וככל שהגיעו, עשו זאת באיחור ומבלי לחלק כרטיסי ביקור. התובע מפנה לפיקוח סמוי נטען על התנהלות הנתבעים כפי שנערך על ידי קליינברג, במהלכו הבחין הלה כי דיילות אינן נוכחות באספות.

7.         התובע טוען כי במסגרת אספות שונות, "הפתיע" קליינברג את הנתבעים ואף יצר עמם קשר טלפוני לבירור מהימנותם בשאלת נוכחות דיילות באספות, שעל אף העדר נוכחותן, השיבו הנתבעות 2 ו - 3 לקליינברג כי: " אין לו ממה לחשוש שכן הדיילות מצויות בשטח ועובדות כמחויב" (ר' ס' 32-35 לתצהיר התובע ונספחים ח ו - ט).

לגישת התובע, מעשים אלו מטעם הנתבעים חזרו על עצמם, הפכו לשיטת עבודה ובמסגרת תצהירו הוא מגדיר את התנהלותם כמעשיי הונאה (ר' ס' 28 ו - 30 לתצהירו). 

8.         ביום 17.9.10, שלח התובע אל הנתבעים מכתב "עקרונות יסוד", כלשונו, בו העלה טענות כנגד התנהלותם, שלגישתו עולה כדי הפרה יסודית של ההסכם. אליבא דתובע, טענותיו במכתב זה נכללות במסגרת הסכמות הצדדים בגדר ההסכם וכחלק בלתי נפרד ממנו (ר' נספח ה' לתצהיר התובע).

לגישת התובע, מתוך 93 אספות נשוא שלושת מחזורי האספות שבהסכם כפי שנערכו בפועל, רק 25 היו תקינות והפרתו היסודית של ההסכם מטעם הנתבעים, הביאה לכישלון יתרת האספות ולאילוצו לשכור שירותי חברת שיווק אחרת.

9.         התובע מפנה לאחריות הנתבע 1 לנזקיו, נוכח ששירותי הדיילות נשוא ההסכם סופקו על ידי עסקם של הנתבעים הרשום על שמו ואחריות הנתבעות 2 ו- 3 לנזקיו נעוצה לדידו בשותפותן בעסקם של הנתבעים, ייצוגן אותו והיותן שלוחות שלו.

10.        התובע עתר לפיצויים בעילות חוזיות, נזיקיות, דיני השליחות ועשיית עושר שלא במשפט. ראש הנזק העיקרי שבתביעתו הנו אובדן הכנסה - בסכום של 1,970,800 ש"ח. חישוב הנזקים הנטענים שנגרמו לעסקו של התובע בראש נזק זה, תוך הפנייה לפוטנציאל עסקי שלא מומש, הנו בהתייחסות להשתלבות 5 לקוחות חדשים מדי חודש, הכנסה חודשית ממוצעת בסכום של 292,950 ש"ח ומספר תלמידים - 1,426. שני ראשי נזק נוספים בתביעת התובע, הנם פגיעה במוניטין - בסכום 200,000 ש"ח והשבת תמורת ההסכם אותה שילם - בסכום של 10,881.96 ש"ח.

לצרכי אגרה העמיד התובע את תביעתו על סכום של 1,000,000 ש"ח.

11.        הנתבעים מכחישים את המיוחס להם. הובאו טענות לעניין היעדר יריבות אשר לנתבעת 2 ו- 3, תוך התייחסות לעסקם של הנתבעים משמע היה חברה. משלא כך הוא, לא מצאתי לנכון להרחיב בנושא.

12.        לטענת הנתבעים, התובע לא עמד בהתחייבויותיו לפי ההסכם, משלא סיפק התראה מוקדמת אודות קיומן של אספות, ביטל חלק מהן, לא קיימן בהיקף כפי הזמנות העבודה מטעמו ולא סיפק לדיילות כרטיסי ביקור.